המדריך לרכישת ספר תורה
מצוות כתיבת ספר תורה מסוגלת לדברים רבים ובהם עשירות, אריכות ימים, חכמה ובנים. ועוד אמרו שמצווה זו המקיימה ניצל מעין הרע וזוכה לעשות תשובה הוא ובני ביתו וכל עוונותיו מתכפרים, רבי יהושע בן לוי אומר שמי שכותב תורה כאילו קיבלה מהר סיני ואילו מי שמבטל מצווה זו אם אפשר היה לו בשום עניין וביטל מעשה זה, עונשו גדול וכפי שמובא בספר החינוך.
הלכות רבות כרוכות בעצם כתיבת ספר התורה ולא כל אדם יכול וראוי שיכתוב עבורנו ספר תורה או ימכור לנו מן המוכן, לעיתים חולפות שנים רבות עד שמתברר בדיעבד שספר התורה עליו שילמנו במיטב כספנו הוא פסול לכתחילה והכשלנו את המתפללים בברכות לבטלה ומנענו מהם קריאה בתורה בספר כשר ומהודר. לכן חובה עלינו בין הכותבים ספר תורה ובין הרוכשים לדעת איך רוכשים ספר תורה ועל מה אנו נדרשים להקפיד.
צילום: יוסי אפללו
ספר מוכן או כתיבה
החלטה הראשונה עליה נצטרך לתת את הדעת היא, האם לרכוש ספר תורה "מוכן" או להזמין ספר תורה מסופר. ישנה אפשרות לרכוש ספר תורה, אפילו חדש, אצל סוחרים שמתמחים בכך. האמת היא שאין לנו המלצה חד-משמעית. ישנם לא מעט סופרים יראי שמים שאינם מעוניינים להתעסק עם תהליך המכירה ומעדיפים לכתוב ספרי תורה במחיר זול יותר עבור סוחרים.
ישנם תורמים שמעדיפים לרכוש ספר מן המוכן ולא להידרש למעקב אחר סופר הסת"ם. התהליך קצר ואינו דורש המתנה ממושכת לתוצר הסופי. מזמינים ומקבלים מן המוכן. למרות שרבים מעדיפים לראות בעיניהם כיצד תהליך הכתיבה קורם יריעות ושורות, עדיין יש מי שמעדיף את הספרים המוכנים.
נוכל רק להמליץ לכם להתרחק מסוחרים שאינם יראי שמים והגונים. הבחירה בין סוחר לסופר נתונה לשיקול דעתה של קהילה ולהכרעתו האישית של כל תורם.
ספר משומש או חדש
רוצים לקנות ספר תורה משומש. אל תעשו זאת מבלי שבדקתם בכל דרך אפשרית את מקורו של הספר. לא להתפתות גם אם המחיר אטרקטיבי. כדאי לבקש אישור מרב הקהילה או איזו שהיא אסמכתא.
מומלץ, לאחר שבדקתם את כל ההיבטים של הרכישה, לבצע בדיקה לספר התורה, בדיקה ממוחשבת. שתקבע את שוויו של הספר לפי סוג הכתב ורמת השגיאות שיש לתקן בו. וכן תאפשר לכם לגלות שהספר אינו גנוב.
מחיר ספר תורה
מחירו הסביר של ספר תורה ספרדי אמור לנוע בין 80 ל-100 אלף שקל לפחות לספר תורה ספרדי ובין 100 ל – 150 אלף שקל וצפונה . לספר תורה אשכנזי המחיר יכול לשקף את אופיו של הסופר. לדוגמא סופר שקובע עיתים לתורה. יכול לכתוב כל יום מקסימום שבע שעות ביום. בשבע שעות ניתן לכתוב מקסימום עמוד וחצי. דהיינו שמשך הזמן של הכתיבה אמור להימשך שבעה חודשים. אם מוכרים לך ספר תורה ב-50 אלף שקל, כאשר העלות של כל הצרכים הנלווים כמו הקלף, הדיו, התיוג והבדיקות נע סביב כ-20 אלף שקל, סביר להניח שיש לנו בעיה עם הספר הזה. לא יעלה על הדעת שהסופר ירוויח בחודש כ-4,200 שקל... סופר כזה מן הראוי שילך לעבוד בעבודה אחרת".
משקל הספר
חשוב לשים לב למשקל ספר התורה, ספר תורה אמור לעמוד על משקל סביר שנע בין 8 ל-12 קילו, ספר שנכתב על יריעות בגודל 56 ס"מ, שוקל לא מעט. אם תוסיפו לזה את משקל הארגז, משקלו של הספר יגיע ל-15-20 קילו והוא יהיה כבד מאוד להגבהה ספר כזה ימצא את עצמו בארון הקודש וימנעו להוציאו בגלל משקלו.
הקלף
ישנה חשיבות עצומה לסופר הסת"ם, מי הוא? מה הוא? מה ההסמכה שלו? מהי מידת יר"ש שלו? ועוד... ולא פחות מכך ישנה חשיבות גם לחומרי הגלם "הקלף" שעליו כתוב ספר התורה שעלולים להשפיע על הכתיבה ולפסול את ספר התורה או להוריד בהידורו
צילום: יוסי אפללו
סוגי הקלף
בשוק היום ישנם סוגי קלף רבים וכדאי שנכיר אותם לסוגיהם :
שליל - שליל הוא עורו של עובר או ולד שזה עתה נולד. העור רך וחלק קל לעיבוד ונוח מאוד לכתיבה. מרבית הספרים עשויים כיום מעור שליל.
קלף לבן - אע"פ שקלף לבן מאיר עיניים בכתיבתו, הוא לא נוח לכתיבה, הקלף הלבן מתייבש מהר וספיגת הדיו שלו איטית. כ"כ יקשה מאוד להשיג קלף לבן לספר שלם המונה 62 יריעות, והדבר מעכב את משך הכתיבה
קלף משוח – קלף משוח הוא קלף שעבר ציפוי בסיד, המשיחה מוסיפה למשקל הקלף ומכבידה בגלילת ספר התורה,
הקלף של היום עובר תהליכי עיבוד שמקלים מאוד את הכתיבה וחוסכים את הצורך במשחתו. כ"כ קלף משוח עורר התנגדות גדולה בקרב פוסקים ומורי הלכה
בעיות בקלף
בקלפים ישנם בעיות רבות שאנו כרוכשים של ספרי התורה לא מודעים להם ואנו במו ידינו פוגמים במצווה החשובה שכו טרחנו ועמלנו לקיימה, לפעמים אנו בוחרים בסופר יר"ש בעל הסמכה ובקי בהלכות אבל רוכשים קלף ממקום לא מוכר ומושגח שעלול להסתבר כקלף לא כשר או באיכות ירודה וממלא כל הכתיבה המהודרת לא תעזור לנו, אם הקלף שהוא הבסיס להידור המצווה ולכשרותה לא כשר או באיכות ירודה מה תעזור לנו כתיבה מהודרת ? לכן חשוב שנקפיד לקנות קלף רק ממקום מושגח ומוכר בעל הסמכה ואחריות,
קלף לא כשר - הקלף לכתיבת ספר התורה חייב להיות מבהמה כשרה, בשוק ישנם קלפים רבים ששווקו ככשרים אך הם יוצרו בכפרים ערבים מבהמות לא טהורות וברור שכתיבה מהודרת על קלף כזה מבהמה לא טהורה לא תעזור וספר התורה פסול,
עיבוד לשמה - כל תהליך ייצור וכתיבת ספר התורה צריך שיעשה לשמה, יצרנים רבים של קלף מעבדים את העורות בשטחים אבל לא דואגים שיהיה יהודי שיעמוד עליהם ויכוון שהעיבוד נעשה לשם כתיבת ספר תורה ואם אין כזה יהודי הקלף פסול מעיקרו
קלף סוג ב' - לעיתים אין לנו בעיה של כשרות הקלף או עיבוד הקלף והכל נעשה כשורה אבל ישנה בעיה עם איכות הקלף שאנו לא מודעים לה וקלף כזה שאיכותו ירודה פוגם בהידור ספר התורה, כשאנו קונים ממקום לא מושגח אנו משלמים על קלף סוג ב' מחיר מלא של סוג א'
קלף שחור - כתיבה על קלף שחור פוגמת באיכות ובהירות הכתיבה ומוזילה בהרבה את הכתב וספר התורה,
קלף דק - לעיתים הסופר שמחפש לחסוך בעלויות מוכר לנו קלף דק מאוד שעלותו זולה יותר אבל איכותו גרועה וספר התורה יכול להיקרע בקלות בעת הגלילה או הגבהה
קלף עבה - לעובי הקלף יש חשיבות והשפעה על משקל ספר התורה, קלף עבה מידיי יהפוך את ספר התורה לכבד ולכזה שקשה להרימו ולהוציאו מההיכל
קלף מחורר - אם אנו לא בקיאים בסוגי הקלף אנו עלולים לטעות ולרכוש קלף שנחשב כמהודר, הוא נעשה מבהמה כשרה, עובד לשמה, קלף לבן, לא דק מידיי ולא עבה מידיי אבל יש עליו חורים קטנטנים שגורמים לכתיבה להיות לא מלאה ולפגום בספר התורה ואף לפסול אותו מכיוון שהאות לא מופת גוויל
בחירת הסופר
ידיעת הגרפיקה של הכתיבה אינה מספקת כלל ועיקר אם מי שכותב את הגרפיקה אינו ראוי. ישנן הלכות רבות שחובה ללמוד היטב ולכן סופר סת"ם שראוי לשמו צריך שיהיה:
יראת שמיים – חשוב לוודא שהסופר הינו אדם בעל יראת שמיים ומידות טובות המקפיד על קיום מצוות קלה כבחמורה, סופר שאינו יר"ש יכול לכתוב ספר תורה יפה אבל עם בעיות כשרות במהלך הכתיבה כגון כתיבה שאינה תמה או כתיבה שלא לשם מצוות כתיבת ספר תורה,
חק תוכות - החשיבות בבחירת סופר ירא שמיים הבקיא בהלכות היא קריטית לכשרות והידור ספר התורה, לדוגמא הלכות חק תוכות בהם אותיות כגון האות מ' מחוברות מהאות כ והאות ו ואם הן התחברו יחד יכול סופר שאינו בקיא בהלכות לגרד את החיבור עם סכין מה שאומר שהאות הוכשרה באמצעות מחיקה ולא באמצעות כתיבה מה שפוגם בהידור ספר התורה
קביעת עיתים לתורה - הסופר חייב להיות אדם שמקדיש זמן ניכר מיומו העמוס ללימוד תורה. אדם כזה מעיד על עצמו היכן נמצא הראש שלו. האדם שעוסק בכתיבת סת"ם מעביר אל הכתב את מה שיש במוחו ומחשבתו
ראיית הסופר - חייבים להתעקש ולראות את הסופר בטרם רוכשים ממנו ספר תורה, אלא אם כן אתה רוכש מאדם שאמון עליך ללא צל של ספק ואתה סומך עליו שהוא מכיר היטב את הסופר ויודע שיראתו קודמת לחכמתו",
תעודת הסמכה - דרשו לראות תעודת הסמכה מגוף בלתי תלוי כלשהו כגון מכון "משמרת הסת"ם" "ועד מפקחי סת"ם" ועוד, תעודה כזו מעידה כי הסופר עבר בחינות ובקי בהלכות הסת"ם על בוריים.
בשוק ישנם מכוני סת"ם רבים וטובים, לא מנינו כאן את כולם וכדאי שכל גבאי ישאל מורה הוראה באזור מגוריו איזה מכון סת"ם הוא מכיר וממליץ
צילום: יוסי אפללו
הכתב
שרטוט - לפני תחילת הכתיבה, חשוב לדעת כי שרטוט השורות שלא לשם קדושת ספר תורה מעכב להלכה
איכות הכתיבה - יש לבדוק את איכות הכתיבה. שהכתב יפה ברור אחיד ובתוך השורות לכל סופר כתב משלו ואין יריעה אחת זהה לחברתה. יש לוודא כי הסופר שומר על "מקצב" כתיבה אחיד ככל האפשר. ישנם סופרים שמשקיעים זמן רב בכתיבת היריעות הראשונות והאחרונות ומתרשלים מעט ביריעות האמצעיות. יש לעקוב אחר מהלך הכתיבה לכל אורך תקופת העבודה
גודל היריעה והכתב - רוב הספרים של היום נעים בין גודל יריעה של 40 ל-56. השוליים עצמם, מלמעלה ומלמטה נתונים במחלוקת הפוסקים. מגודל היריעה נגזר גם גובה השורה. ישנן שורות של 8 מ"מ וישנן שורות של 12 מ"מ. בהלכה כתוב שרצוי לכתוב אותיות גדולות, כדי שהכתב יישאר לאורך שנים רבות. הכתב עצמו דוהה עם הזמן והוא מתחיל בצבע שחור שהולך ונעשה חום עם השנים. יש צבע מסוים שהוא כבר לא יותר מאשר "רושם". לכן מומלץ כי הסופר יכתוב אותיות גדולות יותר ועבות יותר. הקווים הדקים הם אלו שנפגעים הכי מהר מהשחיקה והדהיה.
יש כמובן גם ספרי תורה קטנים יותר אך הם פחות נוחים לקריאה ופחות מומלצים ע"י בעלי קוראים
סוגי הכתיבה והנוסחאות - יש לוודא מראש שהסופר יודע לכתוב את הנוסח המקובל עליכם. בכתיבה ישנם סגנונות רבים: כתב ספרדי, כתב אשכנזי: אריז"ל ובית יוסף וכתב האדמו"ר הזקן,
גם בקהילות עצמן ישנם שינויי נוסחאות אצל התימנים יש למעלה מ-12 שינויים בנוסח התורה עצמו. בפרשת נח כתוב אצל התימנים 'ויהיו חיי נוח', ואילו אצל הספרדים כתוב 'ויהי' וכן הלאה.
כמו כן קיימים הבדלים בכתיבה עצמה בין ספר תורה ספרדי לספר תימני. בכתב התימני כותבים 51 שורות. סוף פסוק נמצא בסוף עמודה. אצל הספרדים כותבים 42 שורות ואין סוף פסוק בסוף עמודה. ואף-על-פי שהשינויים הללו אינם פוסלים את ספר התורה או את העולה לתורה כגון אשכנזי שעלה לתורה בבית כנסת ספרדי וכדומה, הרי שברור שלא כל ספר תורה מתאים לכל קהילה כך שיש לוודא מראש שהסופר יודע לכתוב את הנוסח המקובל עליכם. ולבדוק היטב האם הספר שתם רוכשים מתאים למנהגי הקהילה שלכם
ערבוב סוגי כתב - ישנם סופרים ששולטים במספר סוגי כתב. לא מומלץ לבחור בסופר כזה ולו בשל החשש שהוא "יתבלבל" בין סגנונות הכתב ונוסח הכתיבה (יתרות וחסרות) המשתנה במספר מקרים.
כתבים מסופרים שונים - חשוב להקפיד לרכוש ספר תורה ממקום נאמן ומסודר שאין בו חשש שמפאת לחץ הזמן יערבבו כתבים מסופרים שונים שיחד הם משלימים את ספר התורה. אם לא כן, יהיה לנו ספר תורה שאין בו כתיבה רציפה ואחידה, והמשמעות היא שאין זה ספר תורה מהודר.
אותיות שקופות - סופרי סת"ם מדללים את הדיו שלהם במים כדי שהכתיבה תהיה קלה וחלקה יותר. יש שהכתב שלהם יפה ובוהק אך הם אינם בקיאים דיים בנושא ומדללים את הדיו יתר על המידה. הדבר גורם לכך שעם הזמן האותיות נהפכות לשקופות ומתנתקות מהקלף, ופוסלות את ספר התורה. בטרם רוכשים ספר תורה, חשוב לקחת מדגם של כמה יריעות, להגביהן אל מול אור חזק ולראות אם האותיות שקופות ודלילות.
חיבורים באותיות – כתיבה דקה - אם כתיבת הסופר דקה, יש חשש שהחיבורים בין האותיות לא יהיו מושלמים אלא רק למראית עין. לכן חשוב לוודא שהכתיבה עבה ומלאה והחיבורים מושלמים, ולא רק בקצוות.
ציפוי האותיות - יש סופרים שמציעים לעשות ציפוי מיוחד לכתב, השומר עליו שלא יתנתקו האותיות ושלא יהיו שקופות. חשוב לבדוק את הנושא עם רב הקהילה, משום שיש דעות בהלכה לכאן ולכאן ולא הכול מתירים את הציפוי. כמו כן כדאי לתת את הדעת על העובדה כי אם יצטרכו לעשות תיקון כל שהוא בספר התורה, יידרשו לגרד את הציפוי ולעשות ציפוי נוסף, מה שייקר את התהליך.
תיוגין
התיוגין הם חלק חשוב בכתיבת ספר התורה ולעיתים הם פוגמים בהידור ספר התורה ולכן כדאי שנדע על מה להקפיד
לשם קדושת ספר תורה - צריך 'לקדש' את ספר התורה, ולומר "הריני כותב ומתייג לשם קדושת ספר תורה", וחשוב לדעת שלפי ההלכה, אם לא אמר זאת אין לתגים קדושת ספר תורה – דבר הפוגם בהידור הספר.
תגים חלשים ומנותקים - לעיתים התגים חלשים ושקופים, ואף אם הם חזקים ייתכן שהם מנותקים ולא מחוברים לאות, דבר שאינו נראה בעין רגילה, ופוגם בהידור ספר התורה. לכן חשוב לוודא שהתגים לא חלשים ושקופים ושהם מחוברים לאות כדאי לבדוק עם זכוכית מגדלת בצורה אקראית בכמה מקומות
דיו אמיתי - חשוב לשים לב שהתגים ייעשו בדיו אמיתי, המהודר יותר, ולא באמצעות רפידוגרף או דיו למילוי רפידוגרף המיובא מחו"ל ואינו נעשה לשמה, וזאת כדי שנוכל לברך על המוגמר ולקבל ספר תורה מהודר ולא רק כשר.
מי מתייג - ככלל, כדאי לדרוש מהסופר שיבצע בעצמו את התיוג. אם לא, הקפידו לבחור במתייג איכותי ומקצועי. ובכל מקרה, השתדלו להעביר את היריעות לתיוג כבר בתחילת עבודתו של הסופר, בד בבד עם המשך תהליך הכתיבה. את העבודה המושלמת לאחר התיוג, עוד בתוך תהליך הכתיבה, העבירו למגיה שיוכל לעצור את התהליך במקרה של טעויות בטרם תסתיים הכתיבה והנזק יהיה בלתי הפיך או קשה מאוד לתיקון.
הגהה
רבים חושבים היום שהשינוי הטכנולוגי שמאפשר בדיקה על ידי מחשב, מייתר את הצורך במגיה בשר ודם. אך זו טעות חמורה. ספר תורה שנבדק על ידי מחשב בלבד, הוא פסול לחלוטין. מבחינה הלכתית אסור להסתפק בהגהת מחשב וחובה להעביר את הספר להגהת אדם שהוסמך על ידי גוף מוסמך. המחשב לא בודק את צורת האותיות, ואינו 'יודע' את כל הפרטים ההלכתיים הנוגעים לכל אות ואות. על כן, על אף הקדמה הטכנולוגית ועל אף היכולת של המחשב לבצע הגהה אמינה הרבה יותר מכל מגיה, ספר תורה חייב בדיקה על ידי מגיה בשר ודם.
מי יכול להיות מגיה סת"ם? - המגיה הוא אדם שדרגתו בידיעת הסת"ם גבוהה מידיעתו של הסופר. הסופר צריך לדעת את צורת האותיות והדינים הנוגעים לכתיבה, כגון קידוש השמות וכתיבה כסדרן, ואילו המגיה הוא עד בשר ודם שמעיד כי בדק את הספר ולא מצא בו יתר או חסר. אל תחסכו בעניין המגיה. יופיו של הכתב הוא הידור; הגהת הכתב היא חובה. לא מדובר במותרות.
תפקיד המגיה - על המגיה לדעת להבחין בכל הבעיות העלולות להיווצר בצורת האותיות, ולדעת את הדין בכל עניין ועניין. עליו להכיר את ספרי הפוסקים ואת ההלכה המקובלת בכל שאלה, וכן את המנהגים השונים שנהגו בני ישראל.
האחריות המוטלת על המגיה כבדה מאוד, ובכל החלטה עליו להפעיל שיקול דעת גדול וזהירות גדולה. שהרי מחד גיסא, אם יכשיר הפסול, יגרום ליהודי להפסיד מצווה במשך שנים ולברך ברכה לבטלה. ומאידך גיסא, אם יחמיר ויפסול הכשר, יפסיד ממונם של ישראל ויגרום להבאת שמות הקודש לגניזה שלא לצורך, שהוא איסור חמור ביותר.
הסמכה - חובה שהמגיה יהיה בעל תעודת הסמכה ממכון בלתי תלוי. על התעודה להיות בתוקף בדיוק כפי שצריכה להיות תעודתו של הסופר. חשוב מאוד לבחור במגיה שאינו מכיר את הסופר, וודאי שאינו קרוב משפחה או חבר, כדי שבדיקתו תתבצע ללא חשש של משוא פנים.
המלצה שלנו: אל תיתנו לסופר להמליץ לכם על מגיה, גם אם בחרתם בסופר האמין והישר ביותר. אדם קרוב אצל עצמו גם אם אינו רוצה בכך. בחרו בעצמכם את המגיה שיבצע את העבודה בעבורכם.
הגהת מחשב - שלחו את היריעות המוכנות להגהת מחשב, נוסף על ההגהה הידנית. גם המגיה הטוב ביותר שצבר עשרות שנות ניסיון, עלול להחמיץ אות חסרה. בכל זאת כולנו בני אדם.
תיקונים
רבים נוטים לטעות ולחשוב שהסופר והמגיה צריכים להיות בקיאים בהלכות ויראי שמיים, אבל על מי שמתקן במידת הצורך תיקונים נקודתיים בספר התורה אפשר להתפשר. זוהי טעות נפוצה, מכיוון שמתקן שאינו מקצועי ואינו בקיא בהלכות עלול בקלות לפסול את ספר התורה.
תיקון יפה - תיקון ספר תורה הוא עבודה עדינה שמצריכה ידע וניסיון. מחיקה כזו יכולה לחורר את ספר התורה עד שנדרש להדביק חתיכת קלף או שהתיקון יהיה ניכר לעין בצורה ברורה. לכן חשוב לפנות למתקן מוסמך בעל ניסיון מוכח בתיקון ספרי תורה.
הפרדה בין מתקן לסופר - חשוב וכדאי לעשות הפרדה בין מתקן לסופר. לא כל מי שיודע לכתוב ספר תורה, ואפילו בכתיבה מהודרת, יודע לתקן בעדינות ובמקצועיות ספרי תורה. הכתיבה שייכת לסופרים, ואילו התיקון שייך למתקנים מקצועיים בלבד.
הסמכה - חובה שהמתקן יהיה מקצועי ובעל תעודת הסמכה בתיקון ספרי תורה. ודאו שהסמכתו היא לתיקון ולא רק לכתיבה והלכות הסת"ם. הקפידו על מתקן ירא שמיים ואל תתפשרו ותחפשו את הזול והקרוב. לעיתים תיקון שאינו מקצועי יכול לפגום באיכות ובהידור ספר התורה ואף לפסול אותו חלילה.
בטרם תמסרו יריעות למתקן, התייעצו עם הסופר ובדקו אם הוא מכיר את המתקן, אם עבד עימו בעבר, מה איכות התיקונים שלו ועוד.
תפירת יריעות
גם תפירת היריעות יכולות לפגום בהידור וקדושת ספר התורה ולכן חשוב להקפיד גם כאן על הדברים הבאים:
צילום: יוסי אפללו
כשרות הגידים - חשוב לוודא בטרם התפירה שהגידים הינם ממקור מוסמך – ומבהמה טהורה, עדיף לכתחילה לוודא שהתפירה נעשית בגידים בעלי כשרות,
תפירה לשמה - חשוב לדעת שההלכה קובעת שאם התופר לא אומר בתחילת התפירה "הריני תופר לשם קדושת ספר תורה" – ספר התורה פסול!
לכן חשוב מאוד לברר מי התופר ובאיזה גידים ולוודא שהוא ירא שמיים, מכיר את ההלכות ומקפיד לקדש את ספר התורה בתחילת התפירה; וכמובן לבחור תופר שיודע היטב את מלאכת התפירה, ותופר בצורה יפה, מדויקת, מהודקת וברמה גבוהה.
חוזה הרכישה
גם אם בחרתם בסופר שאתם בטוחים שיראתו קודמת לחוכמתו אל תתפשרו על חוזה כתוב ומפורט חתום ע"י שני הצדדים ומכיל את כל פרטי ההסכמות בניכם, חשוב לתת ביטוי לכל הדברים שאתם רוצים ומעוניינים גם אם נדמה לכם שהם ברורים,
לוחות זמנים - חשוב מאוד לציין יעד סופי לסיום כתיבת ספר התורה כולל הגהות ותיוג מוכן להכנסה רצוי מאוד לקבוע בנוסף גם יעדים חודשיים לקצב הכתיבה ולהתאים לכך את לוח התשלומים שלנו,
קדושה - כתיבה היא תהליך ארוך ומונוטוני, סופרים רבים שומעים תוך כדי הכתיבה שיעורים או רדיו וכדאי לתת על כך את הדעת ולהתנות מראש להסכמתנו או אי הסכמתנו לדבר
קולמוס - בשוק ישנם לא מעט סוגי קולמוס, נוצה, אבן שמיר, מתכת, פלסטיק ועוד , רצוי שנסכם מראש באיזה קולמוס תתבצע הכתיבה שלנו ונוודא שלא יוחלף סוג הקולמוס בכל מהלך הכתיבה, החלפתו באמצע הכתיבה תיצור הבדל בעובי האותיות וצורתם
קלף - חובה לסכם על סוג הקלף עליו תתבצע הכתיבה וכן האם המחיר שסוכם כולל את עלות הקלף
כתיבה - כמובן לסכם את נוסח הכתיבה, עובי האותיות הרצויות ושהכתיבה תהיה יפה ובתוך השורה חשוב להדגיש שבמידה ויהיו שורות שאינם כפי הסיכום הסופר מתחייב לתקנם על חשבונו אצל מתקן מוסמך
חובה לדרוש שהסופר יכתוב לפי הסדר. לפעמים חסרה יריעה מסוימת בשעת רכישת היריעות, והסופר מתחיל או ממשיך את הכתיבה ביריעות שיש לו, ורק אח"כ חוזר לכתוב היכן שהייתה חסרה היריעה והדבר יוצר שינוי בכתבים בדרך כלל, וזה ניכר מאד,
דיו - במידה וחשוב לנו סוג הדיו שהסופר ישתמש בו עבורנו חשוב לסכם זאת מראש, בשוק ישנם המון סוגי דיו, המומלץ והמובחר ביותר הוא דיו "נהרי"
תיקונים - להדגיש בחוזה שהסופר מתחייב לעשות במידת הצורך מחיקות יפות ולא ניכרות. ובמקרה וימצאו כאלו שהם ניכרות ממש, הסופר מתחייב לשלוח אותם למתקן מקצועי ולכתוב מחדש
בלעדיות - לסכם עם הסופר שלא יתחיל כתיבה של ספר תורה נוסף במקביל לכתיבה שלכם, אחרת רוב הסיכויים שלוחות הזמנים לא יהיו ברי ביצוע או שתהיה כתיבה סיטונאית ופחות מהודרת
גודל - לציין בפירוש מהו גודל היריעות הסופיות וכמה שורות בכל עמוד, מספר השורות כפוף למנהגים ועדות וכדאי לברר זאת קודם
הגהות - חשוב לסכם בפירוש את מספר הגהות המחשב והגהות האדם שספר התורה יעבור, חובה שהספר יעבור מינימום שני הגהות בכל סוג
לדרוש שהגהת המחשב תכלול: א. חסרות ויתרות. ב. צורת אותיות. ג. תגים חסרים
כתיבת אותיות -חשוב לסכם עם הסופר על השארת שורות בסוף הספר למעמד כתיבת האותיות לפי מנהגיכם, חלול למנהג האשכנזים ונפסק למנהג הספרדים אם לא תאמרו לו בבירור כמה להשאיר הוא יעשה כמנהגו וישאיר לכם רק את "לעיני כל ישראל" סה"כ 12 אותיות ואז תהיו בבעיית כיבודים
למרות שבעקרון זה ברור כדאי לציין בחוזה שהסופר מתחייב לבוא למעמד כתיבת האותיות בהכנסת ספר התורה וללוות את כל הכתיבה
צילום: יוסי אפללו
תשלומים - בספר תורה ישנם 245 עמודים. משך זמן כתיבתו של ספר יכולה לנוע בין שנה לשנה וחצי. כתיבתו של עמוד אחד בספר תורה אורכת אצל סופר ממוצע בין 8 ל-12 שעות, בכדי להבטיח שהעבודה תתבצע במהירות ובאיכות טובה אסור לשלם מראש על כל ספר התורה, אלא לשלם לפי התקדמות הכתיבה. ולקבוע מראש את המחיר ואת מועדי התשלום בכפוף להתקדמות הביצוע. אולם חשוב לזכור שהסופר מתפרנס מהכתיבה ובלי תשלום חודשי תפחת המוטיבציה שלו לבצע את העבודה. לכן ממליצים כל בעלי הניסיון ליצור טבלת תשלומים מוסכמת על שני הצדדים. טבלה זו תאזן בין רצונו של הסופר וצרכיו ובין רצונכם כרוכשים.
חובה לסכם מראש ולציין בחוזה את המחיר הסופי, חשוב לשים לב למע"מ ולכתוב האם המחיר כולל מע"מ או לא, במידה וסוכם על מטבע שאינו שקל כדאי לציין לפי איזה שער
אחריות - כדאי לדרוש מהסופר ומהמגיה את הדברים הבאים: דיסק ובו צילום של כל ספר התורה פלוס תעודת אחריות לצמיתות. כן, לצמיתות. שהסופר מתחייב לבוא בכל שלב שהוא לבית הכנסת ולתקן את הספר במקרה שיהיה צורך. קחו בחשבון מגבלות מרחק ונסיעה ובקשו לכלול התייחסות לעניין זה ב"כתב האחריות" עליו תחתימו את הסופר. כך שתדעו בוודאות בתוך כמה ימים/שעות יגיע הסופר לתקן את הספר במידת הצורך.
