תרומה או השאלה
לדעת רוב הפוסקים עדיף שלא להקדיש את ספר התורה במתנה לבית הכנסת, אלא להשאיל אותו לשימוש הציבור ויישאר כולו שלו ושמו יהיה חקוק עליו, ובכך יוכלו הוא או זרעו אחריו בעת הצורך, כגון במעבר דירה, לקחת עימהם את ספר התורה שניתן בהשאלה, וכן מנהג רוב העולם.
וכדי להימנע מאי נעימויות ומוויכוחים בעתיד, חשוב לערוך חוזה השאלה מסודר בין הבעלים של ספר התורה לבית הכנסת, וליתר דיוק – לעמותה המנהלת את בית הכנסת. ומכיוון שלחוזה כזה אורך חיים רב בדרך כלל, מן הראוי לכותבו, ולהחתים עליו את שני הצדדים, למען יעמוד ימים רבים.
לכאורה זהו חוזה השאלה רגיל, אך עם זאת יש כמה תנאים שיש ליתן עליהם את הדעת מראש.
האחריות כשואל
דרך העולם שהמשאיל עושה טובה לשואל להנאתו, ולכן על פי ההלכה השואל נושא גם באחריות אונסין. אך כאן יש טובת הנאה הדדית: בית הכנסת נהנה מספר תורה לשימושו, ובעל ספר התורה נהנה מכך שאינו צריך לדאוג לשמירתו בביתו וקוראים בו תדיר לזכותו.
יתר על כן; יש מקרים שבהם בית הכנסת עושה טובה למשאיל, כגון שכבר יש בבית הכנסת כמה ספרי תורה ואין צורך בספר נוסף.
לכן יכולים הצדדים להסכים ביניהם כי במקרה דנן תחול אחריות מופחתת שלא תחייב באונסין את השואל, דהיינו בית הכנסת, כדברי המשנה בבבא מציעא (צד, ע"א) "מתנה שומר חינם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם".
מי נושא בהוצאות
הכנסת ספר תורה לבית הכנסת על כל המשתמע מכך, ארגון תהלוכה, הוצאת רישיונות ועריכת סעודת המצווה, כרוכים בעלויות שאינן נמוכות כלל, והשאלה מי נושא בהן היא שאלה מהותית: האם מי שמכניס את ספר התורה, או מי שאצלו מוכנס ספר התורה, דהיינו בית הכנסת.
ביטוח ספר התורה
ספר תורה הוא פריט יקר ערך שעלותו יכולה לעבור בקלות את מאה אלף השקלים וחשוב לבטח אותו. לעובדה שבהשאלת ספר תורה יכולה להיות הנאה הדדית למשאיל ולבית הכנסת יש השפעה גם על נושא זה. לכן חשוב לסכם מראש את כל נושא הביטוח: אם עושים ביטוח, מי נושא בעלות הביטוח, באיזה ערך מבטחים, ועוד.
כדאי לתת את הדעת על השאלה מה עושים במקרה שבעל הספר מעוניין בביטוח בעל תנאים מיוחדים, ובית הכנסת אינו מוכן להעמיס על עצמו הוצאה כזו.
כמו כן, מה קורה אם בית הכנסת נשא בעלות הביטוח ויש פיצוי ביטוחי – האם המשאיל מפצה את בית הכנסת על עלות הביטוח ששילם? מי המוטב של הביטוח במקרה של גנבה, שרפה ואובדן?
חשוב גם לציין מה עושים במקרה של השתהות בפיצוי מצד חברת הביטוח, ערִימת קשיים בפיצוי, ועוד.
וכמו בכל חוזה, גם כאן פתוחה הדרך לצדדים להסכים ביניהם על חלוקת דמי הביטוח כפי שייראה להם מתאים.
הפסקת החוזה בידי הבעלים
באילו תנאים רשאי הבעלים לקחת בחזרה את ספר התורה? הרי שום בית כנסת לא יסכים ללקיחה שרירותית או ללקיחה ללא הודעה מראש, אלא ירצה שתינתן לו אפשרות להתכונן לכך, ובפרט אם זהו ספר התורה היחיד או המהודר ביותר. לכן קובעים בחוזה חובת הודעה מראש.
הפסקת החוזה בידי בית הכנסת
באילו תנאים רשאי בית הכנסת להפסיק את ההשאלה ולהשיב את ספר התורה לבעליו?
לעיתים בית הכנסת מתקשה לעמוד בתשלום דמי הביטוח, או קיבל ספר תורה מהודר ממקום אחר וזקוק למקומו של הספר השאול, או יש סיבה אחרת שבשלה הוא מעוניין להפסיק את ההשאלה. וכמו במקרה הקודם, גם המשאיל לא מעוניין שפתאום ישוב ספר התורה לביתו והוא יצטרך לדאוג לו וכדומה. לכן חשוב לסכם מראש את משך ההשאלה ומתי יכול בית הכנסת לבטל את ההתקשרות, אם נדרשת הודעה מראש, כמה זמן מראש, ועוד.
תיקונים
כמו כל חפץ, גם ספר תורה צריך תחזוקה שוטפת ולעיתים אפילו תיקונים. לכן יש להסכים מראש מי נושא בטרחת התחזוקה כגון אוורור או גלילה, ומי נושא בעלות תיקון ספר התורה במקרה של שגיאות שנמצאו במהלך הקריאה, בלאי במהלך שימוש ואפילו פסילה מהותית המצריכה תיקון בעלות גבוהה.
זמני הקריאה בספר התורה
חשוב לציין בחוזה ההשאלה עם בית הכנסת את זמני הקריאה בספר התורה, גם אם זהו כעת ספר התורה היחיד בבית הכנסת, מכיוון שייתכן שבעתיד יהיה ספר נוסף.
חשוב לציין את זמני ההוצאה בשנה הראשונה ובשנים שלאחר מכן. אם יש תאריכים חשובים כגון ימי פטירה או חגים מיוחדים שבהם אנו רוצים שספר התורה יוּצא ממקומו ויקראו בו, יש לציין זאת במפורש.
אפשר לנסח ולעגן סעיף זה בחוזה כתנאי להשאלה: המשאיל מתנֶה שיקראו בספר בימים מוסכמים, ורק על דעת כן הושאל ספר התורה.
לכאורה התחייבות כזו מצד בית הכנסת היא בגדר קניין דברים, כלומר התחייבות שאינה ממונית, שאין לה תוקף משפטי, אך יש לה ערך כהצהרת כוונות.
שימוש בספר התורה
בתי כנסת משתמשים תדיר בספרי התורה שברשותם, כגון שיוצאים עימם לרחובה של עיר לריקודי 'הקפות שניות' או משאילים אותם לבתי אבלים ומניינים נוספים בסביבה. גם במקרה זה כדאי לתת את הדעת על הרצון או אי הרצון של המשאיל, שספר התורה שלו הוצא מהיכל בית הכנסת.
מיגונים
עסקנו לעיל בשאלת ביטוח ספר התורה אך כדאי שניתן את הדעת גם על מיגונים – אם אנו דורשים כספת כהגנת בסיס או מסתפקים בארון קודש רגיל וכדומה.
מפתחות
יש מקרים שבהם בעלי ספרי התורה דרשו שיהיו בידם בכל זמן מפתחות לבית הכנסת ולארון הקודש.
מכירת מצוות
כדאי שהשואלים, דהיינו בית הכנסת, יוסיפו להסכם סעיף המתיר להם למכור מצוות הקשורות ישירות בספר התורה המושאל, ויקבעו כי כל התמורה שתתקבל בגין מצוות אלו תועבר לקופת בית הכנסת וייעשה בה שימוש לפי שיקול דעת הגבאים.
מי בעל הסמכות
מי הוא בעל הסמכות בתקופת ההשאלה? האם בעלי הספר יכולים על דעת עצמם לדרוש להוציא את ספר התורה לשבת חתן או בית אבלים ללא הסכמת הגבאים וכדומה?
