הוראות חוק העמותות מחייבות כל עמותה לנסח תקנון מוגדר וברור עליו חתומים מייסדי העמותה והוא מחייב את כל חבריה. התקנון, מאושר על ידי אסיפת חברי העמותה ומשמעותו משפטית ומחייבת. היא מחייבת את העמותה לפעול לפיו והיא מחייבת את חברי העמותה שלא לחרוג מהתקנות שנקבעו בו.
כל גבאי, כל ראש קהילה, כל חבר בעמותה, יודעים להסביר מדוע חובה על כל בית כנסת לכתוב תקנון לבית הכנסת. הוראות חוק העמותות מחייבות כל עמותה לנסח תקנון מוגדר וברור עליו חתומים מייסדי העמותה והוא מחייב את כל חבריה. התקנון, מאושר על ידי אסיפת חברי העמותה ומשמעותו משפטית ומחייבת. היא מחייבת את העמותה לפעול לפיו והיא מחייבת את חברי העמותה שלא לחרוג מהתקנות שנקבעו בו. עוד בטרם חוקקו חוקים העוסקים בהתאגדות עמותות, נהגו בקהילות ישראל די בכל אתר ואתר, לנסח תקנון שלפיו התנהלו חיי הקהילה. התקנון היה מערכת חוקים שנבנתה לאורך שנים והתבססה על ההלכה מחד ועל החלטות שהתקבלו על דעת רוב בעלי הדעה בקהילה.
בספרות השו"ת ולהבדיל בספריהם של חוקרים והיסטוריונים, ניתן למצוא לא מעט דוגמאות לתקנונים שנהגו בקהילות ישראל לאורך השנים. לצד פנקסי קהילה אדמיניסטרטיביים שכללו מידע רב על חיי הקהילה: לידות, פטירות, בריתות, חתונות, מינויים וכדו', נמצאו במרבית המקרים תקנות שהיוו קודקס הלכתי מחייב שבני הקהילה נהגו לאורו
בתי כנסת הינם הומוגניים ובהם מתפללים רבים בעלי מאפיינים שונים ודעות שונות, חלקם ספרדים חלקם אשכנזים, חלקם חרדים וחלקם דתיים לאומיים, מי מחליט מהו נוסח התפילה ? זמני התפילה ? מי יכול לעלות שליח ציבור ? מהו קוד הלבוש לשליח ציבור ? מהם סמכויות הגבאי ? כיצד הוא נבחר ? לאיזה פרקי זמן מי מכריע בעת מחלוקת ועוד ...
מטרת התקנון היא לעגן את החלטות חברי הקהילה בייסוד בית הכנסת, ליצור ולקבע סדר בארגון, ליצור הכרעה בנוגע לדילמות שצצות ולמנוע ויכוחים ומריבות בין המתפללים בבית הכנסת.
תקנון בד"כ מכיל 12 סעיפים ראשים, על בית הכנסת, הגבאים, המתפללים, שליח ציבור נוסח ועוד ובתוכם תתי סעיפים, חשוב לתת את הדעת לכל הפרטים שעלולים להוות בעיה או שאלה בעתיד כגון, ייסוד ומטרות, נוסח תפילה, כיצד בוחרים גבאי ולכמה זמן, פרסום דוחות הכנסות והוצאות, סדרי תפילה, שעות תפילה, מי יכול לשמש שליח ציבור . מהו קוד הלבוש שלו, כיצד ינהגו בעתות שמחה, חגים ואבל ל"ע, כיצד ינהגו בשכן חילוני שמעוניין לערוך עלייה לתורה לבנו, האם מותר לקבוצת מתפללים לפרוש מבית הכנסת במוצאי שבת על מנת להתפלל ערבית בצאת הכוכבים למרות שרוב המתפללים עדיין יושבים בסעודה שלישית. באילו שעות מותר לקיים מניינים נוספים מעבר למניין המרכזי, מוסיפים בעולים לתורה, סמכויות הגבאי, מי מכריע כשיש וויכוח, מינוי רב ,מינוי וועד, הוצאות המחייבות אישור וועד בית הכנסת מיסי חבר, מי שברך למדינה, לחיילי צהל, הלל ביום העצמאות, דרשות מי דורש, כמה זמן, ועוד
חישבו על הכל בטרם תערכו את התקנון, ככל שהוא יהיה פרטני יותר ויגע במקסימום נקודות כך ימנעו חילוקי הדעות
ניתן וחשוב להוסיף סעיף בתקנון הקובע שבסיטואציה שאין לה אזכור בתקנון מי שיכריע יהיה הרב או הגבאי באם אין רב
התקנון צריך להיות תלוי במקום בולט על מנת שכל המתפללים יכירו אותו והוא צריך להיות מאושר בהצבעה על ידי רוב החברים כדי למנוע לזות שפתיים וויכוחים אודות סמכותו.
מצורפים דוגמאות לתקנונים בבתי כנסת, כמו כן באינטרנט מצויים דוגמאות של תקנונים לרוב, ניתן לעשות בהם שינויים בהתאמה לכל קהילה ובית כנסת, לצפייה או הורדה של תקנון לדוגמה יש ללחוץ על התמונה המצורפת מטה
דוגמה לתקנון
דוגמה לתקנון