במקרה של הרעלת מזון המיוחסת לאירוע שהתקיים בבית הכנסת, האם בית הכנסת אחראי לעניין, מי באמת נושא באחריות, והאם אפשר לחייב את הגבאי אישית במקרה שלא עשה ביטוח וכדומה?
הרעלת מזון
הרעיון לערוך בבית הכנסת מעת לעת סעודות משותפות, קידושים והתוועדויות הוא מבורך ומאחד. הוא יוצר חיבור בין חברי הקהילה ובני משפחותיהם ותחושת שייכות. בית הכנסת אינו רק מקום אספת אנשים לתפילה, אלא מרכז הוויה וקהילה, ומעל הכול מרחפת האמרה כי "מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול, אף המלאך מיכאל אין ביכולתו לפעול" (ק"מ בהוספה לתהילים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת).
בצד כל היתרונות הללו, יש גם חסרונות או בעיות שיש לתת עליהם את הדעת, חלק מהם עניינים הלכתיים שלא נעסוק בהם במאמר זה, כגון אם מותר בכלל לאכול בבית הכנסת, בעיות כשרות במזון שמובא אל בית הכנסת, טלטול בשבת, הוצאה מרשות לרשות, חימום המזון בשבת, הצורך בציוד רב לחימום והגשה, הרחבה ביטוחית ועוד, וכעת מצטרף גם נושא היגיינת וטריות המזון.
בזמן האחרון, עקב בעיות היגיינה וחיידקים שנמצאו במזון, בוצע ריקול (איסוף) של מזון ומוצרים מחנויות. טחינה גולמית, חומוס, חומרי גלם למשקאות ומוצרי בשר משומר הם רק חלק מהמוצרים שנאספו כמוצרים פגומים או החשודים כפגומים. מוצרים אלו יכולים בקלות להגיע לשולחננו בבית הכנסת, ואז תופעת 'הרעלת המזון' בבית הכנסת מקבלת משנה תוקף
מי נושא באחריות?
עו"ד שחר בקשי מסביר, השאלה מורכבת מהרבה פרטים שונים ואי אפשר לענות עליה בכן ולא, אולם נוכל לומר כמה כללי יסוד שמהם נוכל להקיש ולהסיק מסקנות בנוגע לבתי כנסת.
"הרעלת מזון מתרחשת בדרך כלל בין שעה לשש שעות לאחר אכילת מזון מקולקל או בתנאי היגיינה ירודים. בתביעת נזיקין אנו נדרשים להוכחת נזק וקשר ישיר בין האוכל ובין הרעלת המזון, מה שלכאורה לא ניתן לעשות בקידוש בבית הכנסת, מכיוון שלא ניתן לדגום את האוכל וכדומה. הקידוש הסתיים והכול נוקה ופונה, ומה גם שאותו סועד הלך לביתו וכעת הוא טוען להרעלת קיבה. מי אמר שהדבר לא נגרם ממזון שאכל בבית לאחר הסעודה בבית הכנסת?
"נושא האחריות לכל נזק של הרעלת מזון אינו אחיד והוא משורשר. יש אחריות על יצרן המזון, אם השתמשנו בחברת קייטרינג האשמה תופנה אליה, אם מישהו בישל את המזון בביתו והביאו לבית הכנסת תופנה האשמה למבשל, וכן הלאה. במקרה של תביעה בבית כנסת, אולי יהיו הגבאים בעלי אחריות משנית, מכוח העובדה שהזמינו את הקייטרינג או היו אחראים לטיפול בסעודה, אבל בכל מקרה של תביעה מולם הם יפנו את האשמה וישרשרו אותה הלאה. אולם, אם יתאפשר להוכיח רשלנות בתחזוקת המזון בבית הכנסת, או שמקרר בית הכנסת היה מקולקל וכדומה, לא תעמוד לגבאים יכולת השרשור והם שייתבעו מכוח בית הכנסת.
"במקרה של תביעה מול בית הכנסת, הגבאים, חברת הקייטרינג וכדומה, מוקד התביעה יהיה לכאורה מכין האוכל ולא המזמינים או המטפלים בהזמנה, שהם הגבאים, שפעלו בתום לב. אם בכל זאת נתבעו רק הגבאים או בית הכנסת, תמיד עומדת להם היכולת לשרשר את התביעה לצד ג' כגון לחברת הקייטרינג או מכין המזון, זולת אם יתאפשר להוכיח כאמור רשלנות בטיפול במזון בידי הגבאים עצמם.
"חשוב לשים לב שאף שבדרך כלל פוליסת ביטוח מבטחת כל נזק מול צד ג' וממילא מקרה זה היה אמור להיות מכוסה בידי חברת הביטוח, יש הרחבות מיוחדות הנדרשות בפוליסה כדי שסעודה ומזון בבית כנסת ייכללו בביטוח, ולא שנשמע ממסלקי התביעות, 'בית כנסת הוא רק מקום לתפילה וודאי שלא לארוחות וסעודות ולכן אין זה בכלל נזקי צד ג' שהביטוח מכסה'".
אז מה עושים?
עושים לבית הכנסת ביטוח כולל הרחבה מקיפה לנושא הרעלות מזון מקידושים סעודות מצווה וכדומה, כשי שאם במקרה תתבעו תהיו מכוסים ותפוצו
יש בפוליסה אופציית כיסוי לחברי העמותה והגבאים, כדי שאם חבר עמותה או גבאי ייתבע בגין רשלנות, ובכללה בגין עריכת קידוש שבו סיפק מזון מקולקל, הדבר יהיה מכוסה בפוליסת צד ג' בביטול חריג בפוליסות שלהם.
הרחבה נוספת שקיימת בפוליסה היא פיצוי בגין המזון שהתקלקל, ככל שהתקלקל (אם לא השתמשו בו). נניח שהגענו לבית הכנסת ביום השבת וגילינו שהמקרר לא עבד במשך יומיים. אם דאגנו להרחבת הכיסוי וביטלנו את החריג – נקבל פיצוי כספי. אומנם זה לא יפצה אותנו על עוגמת הנפש שנגרמה לנו מכך שבאותה השבת לא התקיים הקידוש, אך לפחות נקבל פיצוי כספי שיאפשר לערוך את הקידוש ברוב עם וכבוד בשבת שלאחר מכן.
מה שמדהים הוא שהדבר נעשה ללא כל תוספת תשלום אלא כחלק מפוליסות בית הכנסת, למעט השתתפות עצמית כפי שהוגדרה מראש.
