אירועים בבית כנסת
המצב הכלכלי גורם למשפחות רבות לקיים אירועים בבית הכנסת. זה מתחיל בברית מילה, ממשיך בבר מצווה ולאחרונה תופעת החתונות בבית הכנסת גם היא צוברת תאוצה, בעיקר משפחות עם קשיי תקציב, המציאות הזו בה מתקיימים אירועים רבים בבית הכנסת מעוררת שאלות הלכתיות וחוקיות רבות שחלקן קרדינאליות לעתידו של בית הכנסת, הגבאים והמתפללים .
למרות שבפרק זה התייחסנו בעיקר לשאלות העלולות להטריד לא מעט גבאים בעניין זה, איננו מתיימרים לכסות את כל ההיבטים הנובעים מקיום שמחות ואירועים בבתי כנסת. ומאמר זה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו אורים ותומים. בכל מקרה חובה לשאול בראש ובראשונה רב מורה הוראה, ולאחר מכן להיוועץ בעורך דין ובגורמי מקצוע נוספים.
הדילמות בעריכת אירועים
וישנן עוד בעיות ושאלות רבות, מי שבוחר לקיים חתונה בבית כנסת, חייב לתת את דעתו לעניין הזה. נכון שגם באירועים אחרים, הבעיה קיימת. אך בחתונה היא מתחדדת יותר. השאלות, כפי שכבר הבנתם, סבוכות ומורכבות. ועדיין לא נגענו במקצתן.
מה מותר ומה אסור ?
אכילה ושתיה - נתחיל בהיבט ההלכתי. אין זה סוד שבתי כנסת של היום נבנים "על תנאי" והם מוגדרים מראש כבתי מדרש לצורך ענייני אכילה ושתייה. אבל גם כאן, קדושתו של בית הכנסת בעינה עומדת ולמרות ההיתרים והקולות, אין לנהוג בהם קלות ראש ויש לשקול היטב כל הקלה שכזו. שכן גם אם התירו לאכול בבית כנסת, הרי זו סעודת מצווה וגם זאת בתנאים מסוימים.
חופה בבית כנסת - ישנם אירועים שיש בהם היבט סמנטי. קחו לדוגמא חופה בבית כנסת. יש לא מעט רבנים שאסרו זאת בשל מנהג הגויים שנהגו לערוך חתונות בבית תפלתם. הרמ"א ואחריו רבים מפוסקי אשכנז קבעו שחופה תיערך מתחת כיפת השמיים. במקרה הזה לא מדובר כלל בסעודת מצווה שאולי יש מקום להתיר. אם כי, גם כאן, הדבר תלוי במנהגים וכך, אצל הספרדים שאינם מקפידים על חופה מחוץ למבנה, אפשר ומותר מעיקר הדין.
אזכרה - מרן הגר"ע יוסף זצ"ל כותב בשו"ת יחווה דעת את הדברים הבאים: "וכן פשט המנהג לאכול בבית הכנסת בלימוד שעושים ביום פקודת השנה של אחד מיחידי הקהל, ומברכים ברכות הנהנין על כל מיני מאכל שמביאים שם". ופוק חזי מאי עמא דבר. סעודות אזכרה הן דבר יום ביומו בבתי כנסת רבים הן אצל אשכנזים והן אצל ספרדים.
ברית מילה - על עצם הברית אין כלל שאלה וכבר ברורים הדברים בשו"ע אצל מרן המחבר ונושאי כליו והדברים ידועים. לא לחינם תמצאו ברוב בתי הכנסת כיסא של אליהו הנביא והלכות רבות שמתייחסות למועד עריכת הברית. לפני התפילה או אחריה. לפני התקיעות או אחריהן וכן הלאה.
סעודת ברית - לכאורה, היות וכבר כתבנו לעיל שהתירו לאכול בבית הכנסת, בוודאי שמותר לקיים בו סעודת מצווה.
גביית תשלום : מותר לגבות כסף עבור קיום הברית בבית הכנסת, אפילו יותר מעלות ההוצאות, וייתרת הכסף העודפת תשמש כתרומה לבית הכנסת ואין חשש משום הפרת הגדרתו של בית הכנסת כמקום לתפילה בלבד וכמקום שאינו מיועד לעשיית רווח.
צילום: צילומית 2000
פטור מארנונה
הפטור מארנונה לבית הכנסת כמבני ציבור מדרגה ב', עלול לפסוח על אולמות אירועים וחדרים נוספים הצמודים לבית הכנסת ומשמשים לשיעורי תורה וסעודות מצווה, לכן יש להיוועץ באנשי מקצוע טרם הגדרתם ככאלו, עדיף שחדרים אלו יהיו כחדרי תפילה במניין שני וכחדרי שיעורים ויוגדרו כחלק מבית הכנסת ולא עבור אירועים
"אם זה אולם שאינו מוגדר כבית כנסת הקבוע ומתפללים בו לעיתים. גם אם לא מתפללים בו בצורה סדירה, כל עוד לא יועד למטרה זו והוא מקום תפילה עראי, אפשר לעשות בו שימושים נוספים ללא ספק והדבר דומה לכיתת לימוד בה מתפללים מידי שבת שאפילו אם הציבו בה ארון קודש אין מניעה לקיים בה לימודים ושאר עניינים כסדרם".
הרצאות וסדנאות
הרצאות וסדנאות, אם הם לא תורניים. אין לקיימן בבית כנסת. אלא אם זה בחדרים שאינם מקום קבוע לתפילה ואז אין בעיה. אסיפות ציבור וכדו' אפשר לקיים בעזרת הנשים שקדושתה פחותה. אם אין ברירה אפשר לקיימן באולם התפילה הקבוע ובלבד שינהגו כבוד בבית הכנסת וינצלו את האסיפה ללימוד דבר תורה כלשהו בתחילתה ובסופה.
מבחינה חוקית כשמדובר על אסיפות קהילתיות, אפשר להניח שהן מתקיימות לעיתים נדירות כך שאין לראות בהן שימוש חריג לבית הכנסת ומשכך לא נראה שהן משנות את הגדרתו של בית הכנסת בתקנות".
הגדרת מטרות העמותה
אם הגעתם למסקנה שאת האירועים תקיימו באולם צמוד לבית הכנסת. בניתם, רכשתם או הקצתם חלל מסוים עבור קיום שמחות ואירועים. ואין לכם שום בעיה הלכתית ולכאורה אין לכם גם בעיה חוקית ואתם אפילו משלמים על המקום ארנונה לעסקים כדת וכדין. עדיין נותרה השאלה בעינה, האם מותר לכם - כעמותה - להפיק רווחים מהאולם הזה. ?
חשוב לשים לב שבמטרות העמותה שמופיעות במסמך שהוגש לרשם העמותות עם ייסודה, מופיעה ההגדרה שתוכלו לקיים אירועים לקהילה ולמשפחות במצוקה וכדומה ותגבו על כך כסף וזאת בכדי שהפעילות לא תחרוג מהוראות החוק, חוק העמותות ולא תתבעו על כך
גם אם לא הגדרתם מראש, אם תטענו שהקמתם את האולם כדי להרוויח כסף ולממן את פעילות העמותה, קרי, בית הכנסת... לדעת אנשי המקצוע אתם יכולים לעשות זאת. אבל חובה להקפיד שהרווחים אכן יגיעו לקופת בית הכנסת ולהגדיר את הפעילות הזו, של האולם, כפעילות משנית ולא כחלק ממטרות העמותה אלא ככזו שנועדה לאפשר לכם לקיים אותן.
רישיונות ואישורים
האולם בבית הכנסת, שנערכות בו שמחות, יכול להוות מטרד לא קטן לשכנים. לפני הכל צריך לדאוג שיהיו לו את האישורים המתאימים מהרשויות השונות. אבל גם לדאוג שהוא לא ירעיש לשכנים ושכרכם ייצא בהפסדכם. משום שאם תגרמו באמצעותו לחילול השם ותרחיקו יהודים מבית הכנסת, לא עשיתם ולא כלום, אלא להיפך. ישנן שעות שבהן מותר להשמיע מוזיקה וישנן גם הגבלות על גובה הדציבלים שיכולים הרמקולים להפיק ועוד לא אמרנו כלום על זכויות יוצרים של המוזיקה המושמעת באולם.
ביטוח
הפוליסה לוקחת בחשבון סיכונים מוגדרים שמאפיינים בית כנסת. אם זה נזקי פריצה וגניבה, נזקי מים ואש ואפילו כיסוי לצד ג' או לעובדי המקום. אבל אם אתם מפעילים אולם שמחות ועורכים אירועים בבית הכנסת, לא בהכרח שהם נכללים בפוליסה ואם יקרה נזק, חברת הביטוח עלולה לטעון שהיא לא בטחה סיכון שכזה. מומלץ לבדוק זאת מול סוכן הביטוח ולוודא שהפעילות הזו מצוינת בפוליסה ושהיא גם מכוסה מבחינה ביטוחית".
